מדריך | טיפים שימושיים והדרכות קצרות לקלוד קוד

[הערשלה]

נמאס לכם לאשר ידנית כל פקודה שקלוד מריץ?

ב-Claude Code יש מנגנון Sandbox מובנה לפקודות Bash שחוסך את הצורך לאשר כל פקודה בנפרד. במקום זאת, אתם מגדירים מראש לאילו קבצים ודומיינים מותר לגשת, ומערכת ההפעלה כבר תדאג לאכוף את הגבולות האלו באופן אוטומטי.

איך משתמשים בזה?

• מריצים

/sandbox

ובוחרים את המצב הרצוי.

• דרישות מערכת: ב-Mac המנגנון נשען על Seatbelt המובנה כך שאין צורך להתקין דבר; בלינוקס וב-WSL2 נדרשים הכלים bubblewrap ו-socat.

חשוב לדעת:

• בברירת המחדל הפעלת ארגז החול חוסמת גישה לכל הקבצים, למעט תיקיית העבודה הנוכחית ולתיקיית הקבצים הזמניים של הסשן.
• בפעם הראשונה שפקודה תנסה לגשת לדומיין רשת חדש – תקבלו בקשת אישור נקודתית.

[הערשלה]

קלוד שוכח פתאום את מה שאתם צריכים ממנו?

כשחלון הזיכרון של קלוד מתמלא, מופעלת דחיסה - אוטומטית, או ידנית בעזרת הפקודה

/compact

שמסכמת את כל היסטוריית השיחה.
הבעיה היא שלא כל העבר של השיחה שורד את הסיכום.

מה חוזר אחרי דחיסה?

• קובץ הCLAUDE.md שנמצא בשורש הפרויקט.
• התוכנית שנכתבה במצב תכנון.
• חמשת הקבצים שקלוד נגע בהם לאחרונה (לפי סדר העדכון).

מה הולך לאיבוד?

כללים ספציפיים עם נתיבים בקובצי פרונט-מאטר, וקובצי CLAUDE.md שנמצאים בתיקיות משנה. אלו לא נטענים אוטומטית, אלא רק אם קלוד יכתוב מחדש סיכום שמתאים להם.

איך שולטים בזה?

• אפשר להריץ את הפקודה עם מיקוד, למשל:

/compact focus on the auth bug fix

כדי לכוון את הסיכום למה שחשוב באותו רגע.

• אפשר פשוט להוסיף סעיף ייעודי בשם Compact instructions בתוך קובץ ה-CLAUDE.md הראשי, וכך קלוד תמיד יידע איך לדחוס נכון.