דילוג לתוכן

שיתוף | ביל גייטס נגד הai

עתיד הטכנולוגיה ו-AGI
32 7 383 6
  • @לעכשיו כתב:

    תהיה אתה זה שמשתמש...

    כמה אנשים יוכלו להיות אלו שמשתמשים? רק החבר'ה שהצליחו להשתלט על נקודות המפתח. כל השאר פשוט יהיו מיותרים

    @הערשלה כתב:

    @לעכשיו כתב:

    תהיה אתה זה שמשתמש...

    כמה אנשים יוכלו להיות אלו שמשתמשים? רק החבר'ה שהצליחו להשתלט על נקודות המפתח. כל השאר פשוט יהיו מיותרים

    לא, כמו שפעם היה צריך להבין איך משתמשים באינטרנט או בתוכנה פלונית אלמונית, היום זה יהיה הAI

  • ההסתכלות הזו לא נכונה.
    ההתייחסות לבינה מלאכותית כמהפכה שונה משאר המהפכות לפי דעתי מהווה שגיאה והתעלמות מוחלטת מהעובדות בעבר.

    אתם לא הייתם חיים אז, אבל אנשים חששו שלא יהיה להם צורך בעולם.

    בדיוק כמו היום.

    @המלאך כתב:

    ההתייחסות לבינה מלאכותית כמהפכה שונה משאר המהפכות לפי דעתי מהווה שגיאה והתעלמות מוחלטת מהעובדות בעבר.

    ואתה מתעלם מהעובדה שזו לא אותה מהפכה בכלל, כאן מדובר בהחלפת המוח האנושי כפשוטו.

    @המלאך תתייחס בבקשה לגוף הטענה, במידה ואכן יגיעו למצב שהבינה מלאכותית תעקוף את הבינה האנושית, איזה עבודות (חוץ ממקצועות קודש) יישארו? ואיזה עבודות יכולות להתפתח?

    @הערשלה כתב:

    (אני אישית לא מסכים שרבוט יבצע בי ניתוח מח, ח"ו).

    חשיבה מוטעית, האם היום תרצה לעשות ניתוח להסרת משקפיים עם סכין? האם תרצה לעשות צנתור חלילה עם ניתוח לב פתוח?
    חושב שבדיוק הפוך, מי ירצה להיות מנותח על ידי בן אנוש, אם יהיה דיוק גבוה מאוד של רובוטים?
    אז אמנם אולי יהיה 'מפקח', אבל אין להשוות בינו לבין צוות מנתחים, עד כדי שלב שבו המפקח יהיה מיותר..

    @הערשלה כתב:

    מכיוון שישנם דברים שבני האדם לא יסכימו לוותר על ידי אנושית

    אז תקנה בחנות יקרה, ולא תזמין מהאינטרנט, רק בגלל שיש בזה אנושיות. לא חושב שזה מחזיק מים, אנשים לא יוותרו על זה שיותר זול לקנות מרובוטים, וזה יהיה מאוד קשה לשקם את זה. (כמה כבר יגידו 'אנחנו לא משתמשים בזה, וקונים רק האחד מהשני')

  • @המלאך כתב:

    ההתייחסות לבינה מלאכותית כמהפכה שונה משאר המהפכות לפי דעתי מהווה שגיאה והתעלמות מוחלטת מהעובדות בעבר.

    ואתה מתעלם מהעובדה שזו לא אותה מהפכה בכלל, כאן מדובר בהחלפת המוח האנושי כפשוטו.

    @המלאך תתייחס בבקשה לגוף הטענה, במידה ואכן יגיעו למצב שהבינה מלאכותית תעקוף את הבינה האנושית, איזה עבודות (חוץ ממקצועות קודש) יישארו? ואיזה עבודות יכולות להתפתח?

    @הערשלה כתב:

    (אני אישית לא מסכים שרבוט יבצע בי ניתוח מח, ח"ו).

    חשיבה מוטעית, האם היום תרצה לעשות ניתוח להסרת משקפיים עם סכין? האם תרצה לעשות צנתור חלילה עם ניתוח לב פתוח?
    חושב שבדיוק הפוך, מי ירצה להיות מנותח על ידי בן אנוש, אם יהיה דיוק גבוה מאוד של רובוטים?
    אז אמנם אולי יהיה 'מפקח', אבל אין להשוות בינו לבין צוות מנתחים, עד כדי שלב שבו המפקח יהיה מיותר..

    @הערשלה כתב:

    מכיוון שישנם דברים שבני האדם לא יסכימו לוותר על ידי אנושית

    אז תקנה בחנות יקרה, ולא תזמין מהאינטרנט, רק בגלל שיש בזה אנושיות. לא חושב שזה מחזיק מים, אנשים לא יוותרו על זה שיותר זול לקנות מרובוטים, וזה יהיה מאוד קשה לשקם את זה. (כמה כבר יגידו 'אנחנו לא משתמשים בזה, וקונים רק האחד מהשני')

    @חובבן-מקצועי

    אני חושב שזה כמו שאמרו שהציצו לאוויר העולם המכוניות, היו שאמרו, לא נצטרך להשתמש יותר ברגליים וכו' וכו'

    אין מה לעשות זאת הטכנולוגיה בתפארתה !!!

  • @הערשלה טעות.

    אם מסתכלים מבחינת הכלכלנים אז גם עכשיו יש שטוענים שהעבודות אף יגדלו.
    אם מבחינת הדיבור ברחובות - אין הבדל.

    @מקווה-לעזור כתב:

    ההשפעה העיקרית של בינה מלאכותית על עבודה
    זה לא משהו חדש בכלל, אלא פשוט מאוד
    מה שאתמול עובד אחד עשה, בעוד עשור הוא יעשה פי אלף…

    בינה מלאכותית חושבת.

    זה ליצור עובדים בחינם.

    @המלאך כתב:

    בינה מלאכותית חושבת.

    זה ליצור עובדים בחינם.

    אז תקרא לעובד הזה מנכ״ל
    בסוף גם 100,000 עובדים
    עובדים של מישהו

  • @יש-לי-מושג נכון, נכון. אבל יש את הצד שכנגד שטוען שייתור מוחלט של בני האדם לא יהיה לעולם (אם כי אין ספק שיוצר משבר תעסוקתי חמור) מכיוון שישנם דברים שבני האדם לא יסכימו לוותר על ידי אנושית (אני אישית לא מסכים שרבוט יבצע בי ניתוח מח, ח"ו).

    וכל הנ''ל הוא כשלא מדברים על אפשרות בה הבינה המלאכותית נוגעת ויכולה לפעול גם בעולם הפיזי ועל מצב בו היא תצליח לצאת מההגבלות שהשיתו עליה. אז יש טענות קשות אף יותר (חלקן באמת קורות מדי פעם):

    1. מתן שירות לגורמים מסוכנים בייעוץ לפעולות טרור או לתקיפות סייבר
    2. הנדסת תודעה בהיקף מטורף
    3. מאבק נגד מוסדות ותאגידים אם הובן שהם "הצד הרע" (למשל, אם יובן על פי כמויות המידע מהאינטרנט שבסכסוך הישראלי פלסטיני שהישראלים נחשבים כובשים למבצעים רצח עם וכו'. - היא עלולה לנסות לטפל בכך..)
    4. רמה אחת מעל - יציאה מערכי ההישרדות של המין האנושי. מה שיאפשר פעולות שנוגעות להרס האנושות

    @הערשלה כתב:
    אני אישית לא מסכים שרבוט יבצע בי ניתוח מח, ח"ו

    לא ירחק היום שרק קונספירטיביים יעשו ניתוח אצל בנ״א
    ורובוטים יבצעו אותו בדיוק הרבה יותר גבוה

  • ראיתי פירוט קצת יותר של המאמר הנ''ל:

    ביל גייטס מזהיר: "הטכנולוגיה מתפתחת מהר יותר ממנגנוני הבטיחות"

    המייסד-שותף של מיקרוסופט פרסם מסה שבה הוא מכנה את המעבר לעידן ה-AI אחת התקופות הסוערות בהיסטוריה האנושית. לדבריו, לעולם אין תוכנית מעבר ברורה, והמוסדות הציבוריים לא נערכים כמו שצריך.

    הסיכונים המרכזיים לפי גייטס:

    • היעלמות מקצועות - קודם משרות זוטרות במכירות, בתמיכה ובתכנות, ובהמשך גם מקצועות מיומנים יותר
    • עלייה במתקפות סייבר, בהונאות ובמעקב טוטאלי
    • סכנת ביו-טרור על רקע פריצות דרך רפואיות
    • בני לוויה דיגיטליים שמייצרים תלות ומחליפים קשר אמיתי
    • ירידה בחשיבה ביקורתית, במיוחד בקרב צעירים

    מה הוא מציע?

    • גופי פיקוח על AI ברמה לאומית וגלובלית
    • לשמור מקצועות מסוימים לבני אדם
    • למסות AI ורובוטים - היום חברה משלמת מס על עובד, בעוד רובוט נרשם כהוצאה
  • ראיתי עכשיו:

    לא מה שחשבתם: הבינה המלאכותית לא תחליף את העובדים – היא תחשוף מי באמת יודע לחשוב
    מחקר חדש של מרכז טאוב, שנערך על ידי מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס, מעלה כי בניגוד לחששות שונים, הבינה המלאכותית לא תהפוך את מיומנויות הקריאה, המתמטיקה והחשיבה למיותרות, אלא דווקא תגדיל את ערכן הכלכלי בשוק העבודה. על בסיס סקר PIAAC לשנים 2022–2023, נמצא כי עובדים במקצועות החשופים להחלפה על ידי הטכנולוגיה מתאפיינים במיומנויות יסוד גבוהות ובשכר בהתאם

    מחקר חדש מבית מרכז טאוב בוחן את ההשפעה הצפויה של הטמעת כלי בינה מלאכותית על שוק העבודה, תוך התמקדות בשלוש מיומנויות יסוד מרכזיות: קריאה, מתמטיקה וחשיבה לפתרון בעיות. בניגוד לתחזיות המדברות על אובדן רלוונטיות של מיומנויות אלו, המחקר מראה כי עובדים במקצועות החשופים להחלפה טכנולוגית (כגון מפתחי תוכנה, רואי חשבון, משפטנים, מעצבים, יועצים פיננסיים ופקידים) מחזיקים ברמה גבוהה של מיומנויות יסוד ומשתכרים בהתאם. עוד עולה כי התשואה הכלכלית ממיומנויות אלה כמעט זהה בין עובדים במקצועות החשופים לבינה מלאכותית לבין אלו שאינם חשופים לה, מה שמעיד כי מעסיקים ימשיכו לתגמל עובדים שיודעים לחשוב – בין אם הם מפעילים כלי בינה מלאכותית ובין אם לאו.

    מבחינת תחזית השכר והפריון, המחקר צופה כי הפגיעה בשכר במקצועות החשופים תהיה מצומצמת מאוד: בתרחיש קיצוני שבו מוחלפים רוב העובדים או כולם לצד גידול זניח בפריון, השכר צפוי לרדת בשיעור ממותן של 5% עד 9% בלבד, ואילו בתרחישים ריאליים יותר שבהם מוחלפת כרבע מהעובדים ומטה, הירידה תסתכם באחוזים בודדים בלבד. בתרחיש הסביר, הטמעת הבינה המלאכותית צפויה לחסוך עד עשרות אחוזים בעלויות העבודה ולהביא לגידול של 3.5% עד 9% בפריון – גידול שיקזז את הירידה בשכר, יפתח משרות חדשות ויעלה את הביקוש והשכר לעובדים בעלי מיומנויות גבוהות.

    לצד הבשורה המעודדת לגבי מעמדו של האדם, המחקר מציג תמונת מצב מטרידה בנוגע למיומנויות היסוד של כוח העבודה בישראל. למרות היותה אחת המדינות המשכילות בעולם במונחים של תארים אקדמיים רשמיים, ישראל ממוקמת במקום ה-25 עד ה-27 מתוך 31 מדינות מפותחות שנבדקו בסקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD (PIAAC) לשנים 2022–2023.

    החוקרים – מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס – קוראים למשרד החינוך, משרד העבודה ולמקבלי ההחלטות להשקיע בחיזוק אוריינות הקריאה, החשיבה המתמטית ויכולת פתרון בעיות מורכבות במסגרת מערכת החינוך וההכשרות המקצועיות. הם מזהירים מפני שחיקת כישורים אפשרית בעקבות שימוש יומיומי בטכנולוגיה שעשוי לגמור את היכולות העצמאיות של העובדים.

    מיכאל דבאוי מדגיש כי שוק העבודה ימשיך לתגמל מיומנויות יסוד ואף יותר מבעבר, וכי יש להקל על עובדים לשפר אותן על רקע הנתונים הנמוכים של כוח העבודה הישראלי.

    פרופ' גיל אפשטיין מציין כי הבינה המלאכותית אמנם מבצעת פעולות חישוב וקריאה עבורנו, אך "מי שלא רכש בעצמו את המיומנויות האלה לא יידע להפעיל אותה ולא יידע לזהות מתי היא טועה".

    פרופ' אבי וייס מסכם כי על אף החשש מאובדן כישורים עידן המסכים, מציאות העבודה לצד הבינה המלאכותית תדרוש דווקא מיומנויות מתקדמות וגבוהות יותר מאלו הנדרשות כיום.

  • ראיתי עכשיו:

    לא מה שחשבתם: הבינה המלאכותית לא תחליף את העובדים – היא תחשוף מי באמת יודע לחשוב
    מחקר חדש של מרכז טאוב, שנערך על ידי מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס, מעלה כי בניגוד לחששות שונים, הבינה המלאכותית לא תהפוך את מיומנויות הקריאה, המתמטיקה והחשיבה למיותרות, אלא דווקא תגדיל את ערכן הכלכלי בשוק העבודה. על בסיס סקר PIAAC לשנים 2022–2023, נמצא כי עובדים במקצועות החשופים להחלפה על ידי הטכנולוגיה מתאפיינים במיומנויות יסוד גבוהות ובשכר בהתאם

    מחקר חדש מבית מרכז טאוב בוחן את ההשפעה הצפויה של הטמעת כלי בינה מלאכותית על שוק העבודה, תוך התמקדות בשלוש מיומנויות יסוד מרכזיות: קריאה, מתמטיקה וחשיבה לפתרון בעיות. בניגוד לתחזיות המדברות על אובדן רלוונטיות של מיומנויות אלו, המחקר מראה כי עובדים במקצועות החשופים להחלפה טכנולוגית (כגון מפתחי תוכנה, רואי חשבון, משפטנים, מעצבים, יועצים פיננסיים ופקידים) מחזיקים ברמה גבוהה של מיומנויות יסוד ומשתכרים בהתאם. עוד עולה כי התשואה הכלכלית ממיומנויות אלה כמעט זהה בין עובדים במקצועות החשופים לבינה מלאכותית לבין אלו שאינם חשופים לה, מה שמעיד כי מעסיקים ימשיכו לתגמל עובדים שיודעים לחשוב – בין אם הם מפעילים כלי בינה מלאכותית ובין אם לאו.

    מבחינת תחזית השכר והפריון, המחקר צופה כי הפגיעה בשכר במקצועות החשופים תהיה מצומצמת מאוד: בתרחיש קיצוני שבו מוחלפים רוב העובדים או כולם לצד גידול זניח בפריון, השכר צפוי לרדת בשיעור ממותן של 5% עד 9% בלבד, ואילו בתרחישים ריאליים יותר שבהם מוחלפת כרבע מהעובדים ומטה, הירידה תסתכם באחוזים בודדים בלבד. בתרחיש הסביר, הטמעת הבינה המלאכותית צפויה לחסוך עד עשרות אחוזים בעלויות העבודה ולהביא לגידול של 3.5% עד 9% בפריון – גידול שיקזז את הירידה בשכר, יפתח משרות חדשות ויעלה את הביקוש והשכר לעובדים בעלי מיומנויות גבוהות.

    לצד הבשורה המעודדת לגבי מעמדו של האדם, המחקר מציג תמונת מצב מטרידה בנוגע למיומנויות היסוד של כוח העבודה בישראל. למרות היותה אחת המדינות המשכילות בעולם במונחים של תארים אקדמיים רשמיים, ישראל ממוקמת במקום ה-25 עד ה-27 מתוך 31 מדינות מפותחות שנבדקו בסקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD (PIAAC) לשנים 2022–2023.

    החוקרים – מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס – קוראים למשרד החינוך, משרד העבודה ולמקבלי ההחלטות להשקיע בחיזוק אוריינות הקריאה, החשיבה המתמטית ויכולת פתרון בעיות מורכבות במסגרת מערכת החינוך וההכשרות המקצועיות. הם מזהירים מפני שחיקת כישורים אפשרית בעקבות שימוש יומיומי בטכנולוגיה שעשוי לגמור את היכולות העצמאיות של העובדים.

    מיכאל דבאוי מדגיש כי שוק העבודה ימשיך לתגמל מיומנויות יסוד ואף יותר מבעבר, וכי יש להקל על עובדים לשפר אותן על רקע הנתונים הנמוכים של כוח העבודה הישראלי.

    פרופ' גיל אפשטיין מציין כי הבינה המלאכותית אמנם מבצעת פעולות חישוב וקריאה עבורנו, אך "מי שלא רכש בעצמו את המיומנויות האלה לא יידע להפעיל אותה ולא יידע לזהות מתי היא טועה".

    פרופ' אבי וייס מסכם כי על אף החשש מאובדן כישורים עידן המסכים, מציאות העבודה לצד הבינה המלאכותית תדרוש דווקא מיומנויות מתקדמות וגבוהות יותר מאלו הנדרשות כיום.

    @לעכשיו משחק מילים שמשמעותו אחת - הגדלת פערים

    כולם אומרים שבסוף המהפכה התעשייתית ייצרה יותר משרות ממה שהעלימה
    הם שוכחים משהו אחד - פערי היכולת והשכר

    ככל שהעולם התקדם
    בשביל לעבור ממעמד הפועלים למעמד הביניים, נדרש יותר יכולת - והשכר יותר גבוה
    המהפכה התעשייתית התחילה את המגמה
    שנמשכה והתחזקה כל הזמן
    והבינה הזניקה את המגמה פי כמה

    כל מעסיק גדול בתחומים הריאליים יגיד לכם
    אם פעם כל עסק היה צריך את העובדים היסודיים והחרוצים ולאו דווקא חכמים
    היום אין לו מה לעשות איתם…

    מה שאומר שברור שגם עוד עשרים שנה יצטרכו המון עובדים
    אבל השכר יהיה נמוך… שיתחרה בעלות של רובוטים ובינה
    בשביל להיות במעמד הביניים וק״ו בעשירונים העליונים
    יהיו חייבים יכולות ומאמץ הרבה יותר גבוהים ממה שנדרש היום לאותו מעמד

  • @לעכשיו משחק מילים שמשמעותו אחת - הגדלת פערים

    כולם אומרים שבסוף המהפכה התעשייתית ייצרה יותר משרות ממה שהעלימה
    הם שוכחים משהו אחד - פערי היכולת והשכר

    ככל שהעולם התקדם
    בשביל לעבור ממעמד הפועלים למעמד הביניים, נדרש יותר יכולת - והשכר יותר גבוה
    המהפכה התעשייתית התחילה את המגמה
    שנמשכה והתחזקה כל הזמן
    והבינה הזניקה את המגמה פי כמה

    כל מעסיק גדול בתחומים הריאליים יגיד לכם
    אם פעם כל עסק היה צריך את העובדים היסודיים והחרוצים ולאו דווקא חכמים
    היום אין לו מה לעשות איתם…

    מה שאומר שברור שגם עוד עשרים שנה יצטרכו המון עובדים
    אבל השכר יהיה נמוך… שיתחרה בעלות של רובוטים ובינה
    בשביל להיות במעמד הביניים וק״ו בעשירונים העליונים
    יהיו חייבים יכולות ומאמץ הרבה יותר גבוהים ממה שנדרש היום לאותו מעמד

    @מקווה-לעזור כתב:

    @לעכשיו משחק מילים שמשמעותו אחת - הגדלת פערים

    כולם אומרים שבסוף המהפכה התעשייתית ייצרה יותר משרות ממה שהעלימה
    הם שוכחים משהו אחד - פערי היכולת והשכר

    ככל שהעולם התקדם
    בשביל לעבור ממעמד הפועלים למעמד הביניים, נדרש יותר יכולת - והשכר יותר גבוה
    המהפכה התעשייתית התחילה את המגמה
    שנמשכה והתחזקה כל הזמן
    והבינה הזניקה את המגמה פי כמה

    כל מעסיק גדול בתחומים הריאליים יגיד לכם
    אם פעם כל עסק היה צריך את העובדים היסודיים והחרוצים ולאו דווקא חכמים
    היום אין לו מה לעשות איתם…

    מה שאומר שברור שגם עוד עשרים שנה יצטרכו המון עובדים
    אבל השכר יהיה נמוך… שיתחרה בעלות של רובוטים ובינה
    בשביל להיות במעמד הביניים וק״ו בעשירונים העליונים
    יהיו חייבים יכולות ומאמץ הרבה יותר גבוהים ממה שנדרש היום לאותו מעמד

    השכר הממוצע במשק דווקא עלה בכל מהפכה תעשייתית

  • @מקווה-לעזור כתב:

    @לעכשיו משחק מילים שמשמעותו אחת - הגדלת פערים

    כולם אומרים שבסוף המהפכה התעשייתית ייצרה יותר משרות ממה שהעלימה
    הם שוכחים משהו אחד - פערי היכולת והשכר

    ככל שהעולם התקדם
    בשביל לעבור ממעמד הפועלים למעמד הביניים, נדרש יותר יכולת - והשכר יותר גבוה
    המהפכה התעשייתית התחילה את המגמה
    שנמשכה והתחזקה כל הזמן
    והבינה הזניקה את המגמה פי כמה

    כל מעסיק גדול בתחומים הריאליים יגיד לכם
    אם פעם כל עסק היה צריך את העובדים היסודיים והחרוצים ולאו דווקא חכמים
    היום אין לו מה לעשות איתם…

    מה שאומר שברור שגם עוד עשרים שנה יצטרכו המון עובדים
    אבל השכר יהיה נמוך… שיתחרה בעלות של רובוטים ובינה
    בשביל להיות במעמד הביניים וק״ו בעשירונים העליונים
    יהיו חייבים יכולות ומאמץ הרבה יותר גבוהים ממה שנדרש היום לאותו מעמד

    השכר הממוצע במשק דווקא עלה בכל מהפכה תעשייתית

    @לעכשיו

    1. וגם שעות ועומס העבודה
    2. ממוצע לא רלוונטי לדיון (העשירים יותר עשירים), בודקים חציון
    3. תבדוק ממוצע עולמי, הפערים הקיצוניים זה בין מדינות
  • @לעכשיו

    1. וגם שעות ועומס העבודה
    2. ממוצע לא רלוונטי לדיון (העשירים יותר עשירים), בודקים חציון
    3. תבדוק ממוצע עולמי, הפערים הקיצוניים זה בין מדינות

    @מקווה-לעזור כתב:

    @לעכשיו

    1. וגם שעות ועומס העבודה

    למיטב זכרוני דווקא לא

    1. ממוצע לא רלוונטי לדיון (העשירים יותר עשירים), בודקים חציון

    אתה צודק, גם החציון עלה...

    1. תבדוק ממוצע עולמי, הפערים הקיצוניים זה בין מדינות

    ממוצע עולמי של מה?


קרא עוד